אני חייבת לספר לכם.  אתמול בערב קראתי לאיתני את הסיפור שכתבתי עליו. בפעם הראשונה. לשמחתי, הוא בהחלט צחק במקומות הנכונים. בעיקר בהגזמות הט"ו בשבטיות שלי. (אוּריה, הגדול שלי, אפילו נתן לי ציון, "אמא, יש לך חרוזים לא רעים!") אבל כשהגעתי לסוף, איתן פתח עלי זוג עיניים ואמר לי בקול מאיים, "אבל לא סיפרת את … המשך לקרוא חייבת לספר לכם או הדמעות של איתן, פרק ב'